שתף, , גוגל פלוס, פינטרסט,

Posted in:

אלון רזגור, תל אביב-תמרת
מעצב תעשייתי ומרצה בכיר

אני אלון רזגור, מעצב תעשייתי, מרצה בכיר במרכז האקדמי ויצ"ו בחיפה וראש ועדת מחקר טכנולוגי.
בגלל המצב הייחודי שהקורונה יצרה, פתחנו במרכז האקדמי ויצ"ו בחיפה שבו אני מלמד, הוביל אותי ואת כל המוסד לעבור מעכשיו לעכשיו בפורמט למידה מרחוק. הקונספט הזה לא היה חדש, אבל היישום המיידי שלו תפס אותנו בהפתעה.

על המעבר ללמידה מרחוק הודיעו לי ביום חמישי כשאני אמור להתחיל ללמד ביום ראשון בשעה 8:00. עוד הסתבר לי שאני אהיה הראשון שילמד בפורמט החדש ולמעשה אהיה הדוגמה להמשך.
המציאות החדשה והמאתגרת טרפה באחת את הקלפים ואמרה לי: "קח את הקורסים שלך והפוך אותם תוך זמן קצר ביותר לשיעורים מקוונים". כשהמציאות אומרת לך משהו, כדאי להקשיב.
את השישי-שבת הקדשתי לשכתוב מערכי השיעור וההתאמה שלהם לעולם החדש.

גיליתי שהוראה הוירטואלית היא הוראה אחרת. מי שרגיל לעמוד מול כיתה וללמד צריך להתרגל לשבת מול מצלמה 6 שעות במהלך יום לימודים, לנהל כיתה ולגרום לכולם להתעניין ולשמור על ריכוז וערנות. לאחר שמתגברים על הנושאים הטכניים הלא פשוטים צריך ליצור מערך שיעור אחר, חדש, וירטואלי.
גייסתי לצורך כך את מאות השעות שצברתי בפגישות מרחוק, פגישות בין-לאומיות עם לקוחות שאיתם אני מקיים שיחות וידאו. מניסיוני הקודם הבנתי שחשוב לקבוע בתחילת השיעור הווירטואלי כללים מאוד ברורים – תיאום ציפיות עם הסטודנטים: איך מתנהל הדיון, כמה זמן יש לכל אחד לדבר ואיך מצטרפים לשיחה. ולא פחות חשוב – מתי שותקים (מה שנקרא "לשים על מיוט").

כיוון שהתנסיתי בסטודיו הפרטי שלי בהצגה בפני לקוחות מעבר לים בצורה דיגיטאלית, היה לי קל יותר לתכנן את השיעור ולהבין שגם לסטודנטים זאת הזדמנות ללמידה, להתנסות חדשה, לצמיחה.
בשיעור הראשון דיברנו על אופן ההצגה – שוב, תיאום ציפיות. בקשתי מהסטודנטים שיקפידו על נראות ההגשה, כמו ששף דואג לצלחת את המנות שהוא מגיש.

למרות הקושי בלימודי עיצוב מוצר מרחוק, בלי אפשרות לגעת בחומרים ולבחון את העבודה בצורה בלתי-אמצעית, למדתי שהמציאות החדשה והמוזרה הזו מביאה איתה גם לא מעט הזדמנויות חדשות ואפשרויות יצירתיות. כאשר הסטודנטים מצליחים בהגשות הפרויקטים שלהם ואפילו נהנים, אני לומד לא פחות מהם ולרגע גם שואל את עצמי מי מלמד את מי. בשיעור בפורמט החדש אני כמרצה פתוח יותר להקשבה ואז אני מגלה שבעולם הווירטואלי הזה הם, הסטודנטים, המנצחים האמיתיים. 

שאלת מהותו וטיבו של החינוך במכללה בזמן הקורונה התעוררה לאחרונה במסגרת הדיון באקדמיה וקשה מאוד להתעלם משאלה זו בימים האחרונים. אף אחד  לא תכנן את זה, אבל החודשים הקרובים יהוו הזדמנות להתנסות מאתגרת בדרישות ובאפשרויות של הלמידה המקוונת. ובעקבותיה, מי יודע, יתכן שההוראה שלנו, המרצים, והלמידה של הסטודנטים לא יחזרו לשגרה המסורתית.

אני מכיר בכך שלמידה בחלל אחד, כיתה או סדנה, מספקת לסטודנטים חוויה עשירה יותר משמספקים שיעורי און-ליין בלבד. אינטראקציות חברתיות לא מתורגמות בקלות לאינטראקציות דיגיטליות, וזו הסיבה שמרצים וסטודנטים לא יוכלו לוותר לחלוטין על המשך הלימוד בכיתות. אבל שימוש אפקטיבי בכלים המקוונים הוא לגמרי ידע נחוץ ונדרש בחיים המקצועיים של אדריכל ומעצב. ההוראה הווירטואלית משפרת את כישורי ההצגה העצמית של הסטודנטים ומלמדת אותם לדייק את הניסוח והתמציתיות שלהם.

ללמוד לנהל שיעור מקוון זה לא דבר שאפשר לעשותו בין לילה, אבל משיעור לשיעור אוספים את כל הניסיון שצברנו ומנווטים את הספינה בהצלחה, ואיזו יצירתיות נפלאה התגלתה לפתע.

שתהיה לכולנו הוראה מקוונת נפלאה!
אלון רזגור
מרצה בכיר

איך אפשר להשיג אותי?
במייל: alon@razgour.com
בפייסבוק : https://www.facebook.com/alon.razgour?ref=bookmarks
באתר: razgour.com

שתף, , גוגל פלוס, פינטרסט,

תגידו מה חשבתם:

avatar