הכתבה הזו לא חיה בואקום. היא לא באה לשנות הרגלי תזונה, שינה, פעילות ספורטיבית או את ההתמכרות לפיג'מה שפיתחתם בסגר (מה, לא?). היא כאן כי העולם התהפך על הראש למשך חודשיים שלמים. כמו כל דבר גדול, קיצוני ומשנה מציאות – זה מתחיל בשוק, עובר להפנמה וממשיך בהבנה ששינוי והתאמות הם כורח המציאות.
כל אחד צריך לקחת את השינוי למקום שלו, וזה קורה גם לגדולים ביותר. סטארבקס סוגרת 400 סניפים ועוברת למודל של דרייב ת'רו, Zara סוגרת 1,000 סניפים לטובת חיזוק פעילות אונליין וחברות טכנולוגיה משקיעות עכשיו מיליונים בבניית תשתיות עבודה מרחוק כפתרון קבוע.

גם לנו כעסקים קטנים המציאות משתנה – מכאלה שהענף שלהם נגדע ומסתכלים על שינוי כיוון, לכאלה שמרגישים את התחרות החזקה יותר על כל פרויקט ועד אלה שהשירות או המוצר שלהם נחשב למותרות והם צריכים לבדוק רלוונטיות והצעת ערך חדשה. וכן, יש גם כאלה שהעסקים אצלם גואים, כי היו בזמן הנכון עם הפתרון הנכון. 

אז ברוכים הבאים לנורמלי החדש. אם משהו בעסק שלכם השתנה ואתם רוצים לזוז למקום חדש, קחו לכם כמה דקות. 

כוחו של הרגל
כדי להצליח לשנות את ההרגלים שלנו, צריך קודם כל להבין איך הם עובדים. הסופר והעיתונאי זוכה הפוליצר צ'רלס דוהיג מפנה אותנו בספרו "כוחו של הרגל" לאנשים החכמים ב-MIT, שזיהו את התהליך הנויורולגי שמפעיל את ההרגלים אצלנו במוח. זו לולאה שמורכבת מ-3 שלבים:

  1. טריגר – אינדיקציה או גירוי חיצוני שנותן פקודה למוח לבצע פעולה מסוימת.
  2. רוטינה – הפעולה שמתבצעת אחרי הגירוי.
  3. תגמול – ההשפעה של הפעולה, שקובעת אם כדאי להפוך את הפעולה הזאת להרגל או לא. 

כל יצירה של הרגל חדש כרוכה בניסוח ויצירת רוטינה חדשה. כל החלפה של הרגל קיים תהיה כרוכה ב"ויתור" שאנחנו נצטרך לשלם.
אז החדשות הטובות הן שיש נוסחה ובמקום שבו יש נוסחה יש גם עקרונות, חוקים ותרגילים. רק כדי לסבר את העין, מחקרים מדברים על חזרתיות ופרקי זמן. למשל, מחקר שנעשה לפני כמה שנים באוניברסיטת לונדון מצא שהזמן ההממוצע לאמץ הרגל חדש הוא קצת יותר מחודשיים, ובמדויק – 66 ימים של חזרה יומיומית.
אז אחרי שהבנו את המכניקה שעומדת מאחורי ההרגל וכמה זמן (בערך) לוקח לשנות אותו, בואו נעבור לתכל'ס.

תסתכלו לעצמכם בעיניים
לכו למראה מטאפורית כשלהי, תסתכלו לעצמכם בעיניים, ותגדירו טוב מה קשה לכם לשנות. למה? כי במקום שבו קיים הפחד משינוי, זה המקום שבו השינוי נחוץ. זאת הנקודה הכואבת כי זו הנקודה שמטרידה אתכם באמת. זה הדוב שאותו אתם צריכים לצוד. אגב, עבורכם זה דוב ועבור אחרים זה יהיה כלב פודל קטן שכיף לחבק. ולהפך. בהמשך נגיע לזה.
אם אנחנו כבר מול מראה, אז הנה עוד שתי שאלות: באיזה מצב רוח אנחנו נמצאים כשההרגל קורה, כתגובה לאילו סיטואציות הוא קורה ומה התגמול שהוא נותן? אם אתם רציניים, צרו רשימה של הרגלים שהייתם רוצים לשנות וליד כל הרגל תענו על השאלות האלה. כשנתחיל להתעסק בהרגל ובכל מה שעוטף אותנו, נוכל להתחיל לגעת בו באמת.
שאלה שנייה היא האם ההרגל שלכם הוא בעצם הימנעות? יש טריגרים ששולחים אותנו לפעול ויש טריגרים שגורמים לנו לקפוא. כלומר, אנחנו ערים לפעולה שהיינו רוצים לעשות, אבל במקום לבצע אותה, אנחנו נשארים במקום. למשל, הימנעות משיחה עם לקוח שמתמהמה עם החלטה; הימנעות לקחת מנטור או יועץ מקצועי; הימנעות מללכת למפגשי נטוורקינג וכל דבר שאתם חושבים שהוא אפקטיבי לעסק ואתם נמנעים ממנו.

תחליפו הרגל אחד באחר
נחזור רגע לצ'רלס דוהיג ול"כוחו של הרגל". דוהיג גילה במחקרים שלו שלולאת ההרגל עם הטריגר שמוביל לפעולה שמביאה תגמול, היא קשר שקשה מאוד לשבור. הפתרון הוא לא לנסות להתיר את הלולאה הזאת בכוח, אלא להבין את הרציונל שעומד מאחוריה ולנצל את הדפוסים שכבר מוטמעים אצלנו, לטובתנו. לאמץ פעולה חוזרת חדשה שמספקת גמול דומה יחסית, או במילים פשוטות –  להחליף הרגל שלילי בהרגל חיובי.
אם הפייסבוק שואב לכם את הזמן, החלופה לא תהיה התנתקות מוחלטת מהרשת, אלא צפייה במשהו פרודוקטיבי יותר: הרצאת טד, קריאה של חומר מקצועי או פודקאסט מרים, או אפילו פעילות פיזית כלשהי. השורה התחתונה היא שתוכלו לעשות שינוי אם תזהו את הטריגר המדויק ותציעו לו חלופה נכונה – במקרה הזה הוא לאו דווקא פייסבוק, אלא הצורך שלכם לאוורר את הראש. 

תתחילו בקטן
כדי ליצור שינוי משמעותי, הרבה יותר קל להתחיל בצעדים קטנים ומשינויים קטנים. למה? כי קל יותר לעשות אותם, הם יהיו כואבים פחות ("המחיר" שנשלם נמוך יותר) וחשוב לתת לשינוי לבנות את עצמו. אם נתמקד כל פעם בשלב הבא בסולם, נוכל להגיע לשלבים גבוהים בקלות, אבל אם נדמיין אותנו כבר בגובה 3 מטרים באוויר, רוב הסיכויים שנישאר על הרצפה.
כל הצלחה קטנה כזאת, כל עליית שלב, תחזק אצלכם את תחושת המסוגלות ותיצור מומנטום חיובי שידחוף אתכם כל הדרך למעלה, עד הסוף. 

תהיו מחוייבים
לא סתם יובל אברמוביץ' מדבר על לצעוק את החלומות שלכם. אנחנו מוסיפים לזה, תצעקו גם את השינויים שלכם. כשאתם אומרים משהו בקול רם, במיוחד אם הסביבה הקרובה שלכם שומעת גם, אתם מחויבים אליו יותר. כן, זה נובע מתוך מקומות שבהם אתם לא רוצים לאכזב ובעצם ממקום שבו אנחנו חלשים מול החולשות שלנו. אז הנה, מצאנו דרך לעקוף את זה.
ואחרי שיצרתם התחייבות פומבית, חשוב שיהיו לכם כלים לפרוע את ההתחייבות הזו. הקומפורט זון מפתה מידי ולכן, פנו לאנשים שיוכלו לעזור לכם. אתם רוצים לבנות קהילת וואטסאפ? מעולה. שכירת שירות של מישהו שידריך או יעשה בעצמו תגדיר עובדות בשטח. וכמו שנראה בסעיף הבא, דגלים על הקרקע הם הדרך הבטוחה לחולל שינוי.

הרגלים וסימנים
יודעים למה יש משחות שיניים שצבועות בשלושה צבעים? למה שמפו מקציף ממש הרבה? בשבילנו. אנחנו צריכים סימנים כדי לעשות, להתקדם ולתפוס את השינוי.
אם עשיתם צעד קטן, התקשרתם ליועץ וקבעתם פגישה, אתם כבר בתוך השינוי. אם אתם רוצים להגביר את הפעילות שלכם בקבוצות מקצועיות, סמנו וי בלוח שנה בכל יום שעמדתם במשימה. מזכירים לכם, 66 ימים, ואתם עושים כבר בשוטף ובזורם.
הספר על ניהול ומנהיגות של Harvard Business Review מתייחס לדפוסים אוטומטיים ולסימנים אפילו בצורה רחבה יותר, ומציע לייצר סימנים פיזיים כדי לעצור דפוסי שיחה או רגשות שליליים.
למשל, אם בפגישה מעבירים ביקורת על רעיון שלכם, שוללים את דעתכם או אפילו קוטעים אתכם (להלן, טריגר) מיד יופעל אצלכם דפוס פנימי (עלבון, וכחנות, התגוננות "אתם לא מבינים את זה נכון" וכולי. להלן, הרגל), פשוט צרו הרגל פיזי כלשהו, כמו למשל שילוב כפות ידיים, הנחת שתי כפות ידיים על השולחן וכולי. הסימון הפיזי הזה מוציא אותנו מהשיחה השלילית שמתנהלת בראש שלנו ומחזיר אותנו לדיון, ולמצב התודעתי החדש שאנחנו רוצים לסגל לעצמנו.

הגעתם עד לכאן? הנה סיכום תמציתי של כל מה שכתבנו למעלה – שינוי הרגלים מתחיל בזיהוי המכניקה שמרכיבה אותם, ממשיך בהחלטה להחליף או בהרגלים בריאים יותר שממלאים צורך דומה, ממשיך בצעדים והצלחות קטנות שיוצרות מומנטום ומתוחזק על ידי התמדה, מחויבות ושינוי שאפשר לראות. 

ומה איתכם? מה עובד בשבילכם? אם יש לכם מחשבות, רעיונות או טיפים אחרים, תרגישו חופשי לשתף. 

 

שתף, , גוגל פלוס, פינטרסט,

1
תגידו מה חשבתם:

avatar
1 Comment threads
0 Thread replies
0 Followers
 
Most reacted comment
Hottest comment thread
1 Comment authors
רונית כפיר Recent comment authors
חדש יותר ישן יותר הצביעו הכי הרבה
רונית כפיר
אורח

חשבתי שיותר אנשים צריכים לקרוא את הפוסטים במגזין שלכם ולהגיב, ולכן גם הגבתי וגם שיתפתי.