רוצים להתקדם מהר יותר? שימו לב לשני פרמטרים – הדרך והזמן. שימו לב למה שקורה לכם בדרך וכמה זמן אתם משקיעים בזה.
האם אפשר יותר בפחות?
שאלה שמעסיקה כל עצמאי היא איך לא נופלים לתוך מלכודת השוטף, צולחים את מערבולת היומיום ואפילו מצליחים להרים את הראש ולהביט אל האופק. או בקיצור, איך לא מאבדים את זה?
לפני כשלושים שנה פרסם סטיבן קובי את אחד מספרי המנהלים הנמכרים בעולם "7 הרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד". בו הוא פרס את 7 ההרגלים המשמשים אנשים מצליחים, כחלק מהתנהגות ניהולית מובילה שוטפת. אחד ההרגלים עסק במה שהיום מכירים כ"ניהול זמן". בבסיס השיטה עומדת טבלה פשוטה בת 4 תאים, שציריה הם האם זה חשוב/משמעותי – כן-לא, והאם זה דחוף כן-לא.
את כלל הפעילויות הצורכות מאיתנו זמן ומשאבים, אם בעבודה או בחיים הפרטיים, ניתן להכניס לאחת מארבע האפשרויות, ולבחון – האם באמת אנחנו מתקדמים במהירות שנכונה לנו?
שימו את הזמן שלכם במשבצת הנכונה
דחוף וחשוב – משברים, בעיות שצצות ודורשות יחס מידי וכל מה שצריך לקיים לפי לו"ז:
אם רוב היום מתנהל אל מול מה שדחוף וחשוב, לאורך זמן נוצרת שחיקה גבוהה, עייפות, ותחושה ששום דבר לא מתקדם כי כל הזמן מתבזבז על כיבוי שריפות.
דחוף אבל בעל חשיבות בינונית – הפרעות למיניהן, שיחות בעלות רלוונטיות נמוכה או פגישות בלי אג'נדה:
כשרב הזמן שלך מתבזבז על מה שדחוף אבל לא הכי חשוב, ההתמקדות שלך היא בטווח הקצר – איך עוברים את היום. התחושה של מציאת פתרונות מיידים הנובעים מחוסר שליטה על הדרך, מובילה בשלב מסוים לאובדן הדרך עצמה ותחושת קורבנות של הנסיבות.
במה שלא דחוף ולא חשוב
נותן תחושת כייף, ולפדנטים שבינינו נותן גם תחושת סיפוק רבה (הנה, ניקינו גם פאנלים) – אבל לא מקדם. כשרוב הזמן מתבזבז על כל מה שלא דחוף אבל גם לא חשוב, אין התפתחות אין התקדמות, אין עצמאות באמת.
במה שלא דחוף אבל חשוב – קידום מטרות אסטרטגיות, הוצאה לפועל של תכניות ארוכות טווח וכולי:
אה! לעשות את מה שבאמת חשוב לנו – מניעה, שמירה על, טיפוח מערכות יחסים, איתור הזדמנויות חדשות, חשיבה והעמקה – עם חלק מהזמן מופנה למה שבאמת חשוב לכם, לפי האסטרטגיה שלך, החזון שלך, אם אתם מצליחים להכניס משמעת וסדר ליומיום שלך כדי לפעול למען המטרות האלה – כנראה שגם תוצאות משמעותיות לא יאחרו להגיע. טיפול בחשוב ברמה השוטפת מאפשר לנהל מתוך שליטה יחסית גבוהה, הוא מעלה מוטיבציה לצוות , נותן משמעות והבנה של המטרה הגדולה, גם אל מול ענייני היומיום.
החיים מלאי הפתעות, דינמיים ומשתנים בוודאי בחייו של עצמאי. כדי לא לאבד את זה צריך לזהות מה באמת חשוב ומקדם ואז לייצר תכנית התקדמות. להגדיר מהו הכיוון הנכון, מהי המטרה הבאה, ומה הדרך. רעשי רקע הם דבר צפוי, אבל אל מול הידיעה של מה באמת חשוב, מה הכיוון ומה התוכנית, תמיד נדע לאן לחזור ולכוון. לא שכח שאחרי המשבר הזה, הפקק הזה בדרך, החסימה הזו, יש יעד שאליו אנחנו מכוונים ורוצים להגיע.
כדי לא לאבד את הדרך תבדקן עם עצמכם במישור האישי והעסקי – מה באמת תרצו להשיג בסופו של דבר.
על כותבת המאמר:
טילי ג.ליברמן (MA) מאמנת אישית מקצועית, מנחת קבוצות ויועצת ארגונית, יו"ר לשכת המאמנים בישראל