יש כאלה שיגידו שאנחנו עם הספר, ארץ הטחינה ואולי מדינת המטקות הרשמית, אבל בשנים האחרונות הכינוי שעולה פעם אחר פעם הוא – אומת הסטארט-אפ. וזה לא מקרי, יש בארץ יותר מ-6,000 חברות הייטק והמספר הזה רק עולה.
טוב, עכשיו תקפוץ השאלה, אני עסק של אדם אחד ביום טוב, מה לי ולחברות סטארט-אפ עם גלאם של סדרה בנטפליקס? אנחנו נענה שכן, יש הרבה משותף. רוח היזמות, הצורך להשתנות, החשיבות של הקשבה ללקוחות ולשטח, ולהתאים את עצמנו ואת העבודה בתנאי חוסר ודאות. וברמה הרחבה יותר, כעצמאים, שווה לנו להסתכל על מודלים חדשים של עבודה, ולשאוב רעיונות מכל מיני תחומים. זאת אחת השיטות הטובות להתפתח ולעודד חדשנות.
אז את הרעיון הגדול שלכם, כבר עברתם: לצאת לדרך עצמאית. כן, זה רעיון גדול ומשמעותי ולהוציא אותו לפועל זה עוד יותר גדול. אז טפחו לעצמכם שנייה על השכם, ובואו נמשיך לשאר השלבים שסטארט אפ עובר ומה כל עצמאי יכול ללמוד מהם:
הוכחת היתכנות (Proof Of Concept)
הדרך להשקה של מוצר או שירות חדש הוא בדיקה של הרלוונטיות שלו – מה הוא כולל, למי הוא פונה ואיך הוא עונה על הצורך. הרבה פעמים אנחנו רוצים לשנות משהו בעסק, לפתח ערוץ פעילות נוסף או להרחיב את הפעילות שלנו למודל אחר. למשל, לעבור למודל של חבילות שירותים במקום מחירון פריטים, לצד המוצר להציע גם שירותים משלימים או לקחת את העשייה היומיומית ולהפוך אותה לסדנאות ארגוניות. כאלה, יש מלא.
פה, בדיקת הקונספט יכולה לחסוך הרבה מאוד טעויות, הוצאות וזמן מבוזבז. הוכחת היתכנות בודקת האם הרעיון הגרנדיוזי שלנו, יכול בכלל לחיות בעולם האמיתי. הבדיקה עוזרת לנו להימנע מריצה עד קו הסיום, רק כדי לגלות שהמרוץ מתקיים בכלל מחר.
סטארט אפ שמפתח מוצר חדש, כנראה יעשה סקר שוק, יעלה מיני סייט קטן או יפתח גרסת דמו כדי לבדוק אם הקהל שלו מתחבר והאם זה יוצר עניין, אנחנו פחות בעניין של פיתוחים, אבל כן בקטע של בדיקות: שאלון גוגל, שיחות עם קהל היעד ולקוחות ותיקים, ואפילו דף נחיתה פשוט וקמפיין בכמה מאות שקלים יכולים ללמד הרבה על לאן הרעיון שלנו הולך ומה צריך לשנות בו.
מועצת חכמים (Board)
לכל סטארט-אפ שגייס כסף רציני יש Board – חברי הנהלה ומשקיעים שנפגשים באופן קבוע כדי לעבור על המצב בחברה, להציג תוכניות להמשך ולדבר על קשיים והזדמנויות.
עכשיו, בואו נוריד את זה אל העולם שלנו. דמיינו איזה קפיצה הייתם יכולים לעשות אם סביבכם היו 3-4 יועצים טובים, כאלה עם ניסיון עסקי וניסיון חיים, מתחומים שונים (שיווק, הדרכה, מכירות, שירות ייעוץ ארגוני, אימון, גישור, מה שזה לא יהיה) – שאיתם הייתם נפגשים אחת לחודש או חודשיים.
הם יעזרו לכם לתכנן, ייעצו לכם בענייני ניהול ופיתוח העסק, יתנו לכם מוטיבציה ויפקסו אתכם בהתנהלות מול סיטואציות שוטפות. לכל זה מצטרפת גם החובה שלכם לדווח על ההתקדמות שלכם, כך שכל העסק מקבל גם תהליכי ביצוע והערכה מקצועיים יותר. מה אומרים, בנויים לאנשים חכמים סביבכם?
פיבוט (Pivot)
במקור, יוטיוב היתה פלטפורמת דייטים עם סרטונים. שופיפיי התחילה בתור אתר שמוכר חופשות סקי.
כמו שהבנתם, שתי החברות האלה עברו שינויים רציניים מהרעיון המקורי ועד היום, ומה שמשותף להן ולחברות רבות נוספות, הוא הפיבוט – חישוב מסלול מחדש.
הרעיון בפיבוט הוא לבדוק את המודל שלנו ואת הדרך שבה הוא פוגש את המציאות – כשיוטיוב הבינה שהמשתמשים שנכנסים אליה לאתר נהנים בעיקר מעצם העלאת הסרטונים, ופחות ממציאת בני זוג, היא החליטה להתמקד בזה, והשאר היסטוריה.
אז שורה תחתונה, אנחנו רוצים לשמר את הדברים שעובדים, ולזנוח את הדברים שלא עובדים.
ומהסיליקון וואלי אל העולם שלנו, אם אתם מציעים מגוון שירותים רחב, אבל בפועל רוב הרווחים שלכם מגיעים משירות אחד, אולי שווה להתמקד בו ולהפיק ממנו את המיטב. אם הקמתם חברת אנימציות אבל העולם הולך לוידאו, אולי זה הפיבוט שלכם. אל תפחדו להשאיר מאחור את התוכניות הגדולות שהיו לכם. תתאימו את עצמכם למציאות ותבינו מאיפה מגיעה התנועה, כדי שתגיע ממנה עוד.
מיקור חוץ (Out Sourcing)
בעולם ההייטק, ובמיוחד אצל סטארט-אפים, מיקור חוץ זו הזדמנות מעולה לקבל שירותים ממקצוענים בתחומם, מבלי להעסיק אותם באופן קבוע.
כעצמאים, אנחנו נוגעים בתחומים רבים בעולם העסקי ומתפקדים כמיני סופרמנים בשלבים רבים בעסק שלנו. זה יכול להועיל לנו לטווח הקצר כי נהיה חכמים יותר ונכיר תחומים חדשים שלא שחינו בהם עד היום, אבל לטווח הארוך זה עלול לפגוע בנו כי אנחנו פשוט לא נעשה את העבודה בצורה טובה מספיק.
וכאן בדיוק נכנס המיקור חוץ, שמשמעותו לקחת איש מקצוע כדי שיעשה עבודה ספציפית, בין אם זה יועץ אסטרטגי, איש תוכן לכתיבה, איש שיווק להקמת רשתות חברתיות או מנקה שיעשה סדר בבלאגן.
בחירה בסיוע נקודתי מבחוץ, תשאיר לנו את הזמן והאנרגיה לעשות את מה שאנחנו טובים בו, בזמן שאנחנו נותנים למקצוען לעבוד על הצדדים בעסק שצריכים חיזוק.
הפיץ' (לא הפרי)
דמיינו את זה – אתם נכנסים למעלית ומיד אחריכם נכנס לתוכה לקוח החלומות. יש לכם הזדמנות אחת לשכנע אותו לעבוד אתכם. אתם מוכנים?
במקרה כזה ולהרבה אחרים, משמש הפיץ' – כמה משפטים קצרים שיציגו אתכם בצורה המסקרנת, האטרקטיבית והמשכנעת ביותר.
פיץ' הוא הסיפור שמוביל אתכם. הסיפור שבו אתם הגיבורים בו, השירות שלכם הוא הסוס הלבן עליו אתם רוכבים והרעים הם הבעיות שאתם פותרים ללקוחות.
סיפור טוב לא מתמקד רק במה אתם עושים ואיך, אלא בעיקר במדוע אתם בכלל עושים את זה. בחלק הפרקטי יותר, כדאי להכניס אל הפי'ץ שלכם גם גורמים עסקיים-שיווקיים. למשל, את הגורם שמבדל אתכם מהמתחרים, יכולת ייחודית שמעניקה לנו יתרון או תכונה מאוד מיוחדת שחסרה בתחום.
התובנה שצריכה להוביל אותנו כשאנחנו מתיישבים לכתוב פיץ' כזה, היא שבכל פרזנטציה, פגישת מכירה או מינגלינג עסקי, עומד מולנו בן אדם שרוצה להכיר את מי שמולו, אז תנו לאנושיות ולאותנטיות שלכם לצאת החוצה בלי בושה. בסוף כל פיץ', הצד השני צריך להבין מה אתם בעצם רוצים ממנו. במצגת משקיעים זה יהיה סכום ההשקעה ומודל הבעלות, ובמקרה שלכם זה יכול להיות תיאום פגישה, הזמנה לקפה או החלפה של כרטיס ביקור כדי לשלוח מייל.
לסיכום, גם אם אין לכם חלומות גדולים על להימכר למייקרוסופט או לעשות אקזיט, יש לעולם הסטארט אפ הרבה מה להציע, במיוחד מבחינת דרכי עבודה של העולם החדש שפשוט הופכות את כל מה שאנחנו עושים ביום־יום ליעיל, מחושב וחכם יותר.
ומה איתכם? באילו שיטות אתם משתמשים או השתמשתם, ואיזה מודלים עזרו לכם בחיים העצמאיים? שתפו אותנו ואת כל השאר, רק טוב יכול לצאת מזה.