
התקופה הזו היא תקופה שבה למדתי להעריך את החלל הקטן שאני חיה בו בתל אביב. את האפשרות לקום בבוקר, לפרוס מזרן, להתאמן, לרקוד ולהרגיש את הגוף. שינוי מרענן לריצה התמידית והלחץ שבחוץ.
התקופה הזו היא תקופה שבה למדתי להעריך את החלל הקטן שאני חיה בו בתל אביב. את האפשרות לקום בבוקר, לפרוס מזרן, להתאמן, לרקוד ולהרגיש את הגוף. שינוי מרענן לריצה התמידית והלחץ שבחוץ.
בשגרה, העבודה שלי מתבצעת כולה במשרדי העסק, בצורה אישית ובמקום הפעילות ממש. בגלל עצירת הנסיעות למרחקים שנכפתה עלינו, נחשפתי לדיגיטל (שיחות ועידה, שירות מרחוק) וככה אני דואגת לשימור המצב והעברת תחושות ומסרים מרגיעים, תוך כדי הכוונה לפעילות מתאימה לימים כאלה.
בתחום העיסוק שלי מגיעים אליי אנשים שחווים משבר בעבודה, מפוטרים ומובטלים שמתקשים למצוא את דרכם חזרה לשוק העבודה ואנשים שזקוקים לשינוי ומחפשים כיוון חדש.
אנחנו קולקטיב של ארבעה חברים טובים מהצבא – יוצרי וידיאו, צלמים ועורכים ורק בתחילת השנה עשינו השקה 'שקטה' של העסק, עם כמה לקוחות ליבה שמלווים אותנו כבר תקופה.
יש לי בית ספר לנגרות אומן (בעצם שילוב של מסורתי ומודרני) בקיבוץ משמר השרון (במקרה זאת גם הנגריה הכי יפה בארץ. נשבע.) הקמתי את המקום לפני שנה וקצת, אחרי תקופת לימודים ומגורים בקנדה באחד מבתי הספר המובילים בעולם בתחום.
כל הסיטואציה הזאת הזויה לחלוטין מבחינתי ומעבר לקושי האובייקטיבי לגבי עבודה בכלל כרגע, ושבתור עצמאית אכלתי אותה לגמרי, אני משתדלת להתמקד בטוב שיצא מהמצב. למשל, יש לי המון זמן לעשות מה שבא לי, ליצור וליהנות.
תקופה מאתגרת, בלשון המעטה, אבל גם מאוד מעניינת מבחינתי. אני פרילנסרית שעובדת מהבית, אז מעבר לדאגות הברורות לאנשים החשובים לי, השגרה שלי לא השתנתה במיוחד.
הקורונה מלמדת אותנו שיעור. למשל להעריך את הזמן ואת הדברים היקרים לנו ללב או ללמוד להקשיב ולהיות נוכחים.
הקורונה השפיעה על תפיסת החיים שלי: מושגים ברורים מאליהם פתאום השתנו לגמרי וכל ההסתכלות על עצם הקיום קיבלה זווית חדשה.
Posted in:
יש לי פרויקט בשם "יוצרים תוכן" שרץ מ-2018 ועוסק בהיבטים שונים של יצירת תוכן, עם דגש על תוכן לרשתות החברתיות. אני חולק שם את הידע שלי ביוטיוב, נותן במה ליוצרי תוכן חדשים ומוכרים, עוזר לאנשים לפצח את התכנים שלהם ועוד.
את הסטודיו הקמתי ב-2002, כסטודיו המעסיק פרילאנסרים, וב-2008 העברתי את הסטודיו מחוץ לבית, עם מעצבים קבועים שעובדים איתי. בעבר עבדתי במשרדי פרסום גדולים, אז הלקוחות שלי הם חברות גדולות להן אנחנו מספקים שירותי תקשורת שיווקית, כולל חשיבה אסטרטגית-שיווקית, מיתוג, קופירייטינג ועיצוב לכל המדיות.
אני מופיע כקוסם ונותן הרצאות מרתקות על שימוש בקסמים בתחומי עיסוק אחרים כגון: טיפול בילדים עם שיתוק מוחין, קסמים בשדה הקרב, בשיווק ומכירות ועוד.
את האתר שלי, Yarticles, הקמתי לפני 3 שנים, כשהייתי רק בן 16, כדי לעזור לכמה שיותר בעלי עסקים להקים אתר ולקדם אותו בגוגל.
בגלל המצב הייחודי שהקורונה יצרה, פתחנו במרכז האקדמי ויצ"ו בחיפה שבו אני מלמד, הוביל אותי ואת כל המוסד לעבור מעכשיו לעכשיו בפורמט למידה מרחוק. הקונספט הזה לא היה חדש, אבל היישום המיידי שלו תפס אותנו בהפתעה.
נכון שהתקופה הנוכחית נראית כאילו היא לקוחה מתוך סרט אפוקליפטי, אבל במקום להתמקד בחסרונות שלה, אפשר למצוא בה יתרונות.
מעבר לתיאטרון ולהפקות בהן אני לוקחת חלק, אני גם מקימה-שותפה של מיזם חברתי-אמנותי בשם "מקומות שמורים", שמנגיש ומתאים תרבות לילדים על הספקטרום ושאר שונויות קוגנטיביות.
העובדה שלי ביסודה דורשת נוכחות פיזית שלי באתרים. היא כוללת פגישות, ייעוץ וביקורות. כדי לא לאבד לקוחות בתקופה הזאת, הייתי צריך להפעיל הרבה שיקול דעת ויצירתיות.
אני מרצה ויועצת משפטית בתחום דיני העבודה לארגונים כבר 17 שנה. הקורונה הפכה את כל תחום העבודה לרגיש ולהרבה יותר פופולרי.
ארבעה ימים לפני פורים, התבשרתי שהאירועים בוטלו בהוראת משרד הבריאות. מהרגע הזה, כמו דומינו, התבטלו, או נדחו למועד לא ידוע, כל האירועים שהייתי אמורה להפיק עד חודש מאי.
הכל התחיל בנובמבר האחרון, בראש השנה הסיני. את המשלוחים האחרונים הוצאנו רגע לפני החג ומאז הפסקנו לקבל הזמנות.