הטקסט שלפניכם נכתב במסגרת פינת ״מי אמר מַאֲמָר?", בה מוזמנים חברי קהילת מורנינג של עצמאות לחבר מאמרים מתחום הידע שלהם.
מחבר המאמר, אורי חר"ג, הוא הבעלים של משרד עורכי דין בתחום המסחרי. המשרד מלווה יזמים, תאגידים ומיזמים חדשים בכל ענפי המשפט המסחרי – הסכמים מסחריים, השקעות, עסקאות רכישה ועוד. אם נתקלתם בשאלה, או תרצו להתייעץ, מוזמנים לפנות לאורי במייל: ori@charaglaw.com
למרות שכל עסק פועל בתחום שונה, ההסכמים המסחריים שעסקים נדרשים להם, לרוב מאוד דומים ומתרכזים בנושאים שמשותפים לכל עסק – חדש או ותיק. במאמר שלפניכם נדון בשלושה מסוגי ההסכמים המרכזיים הרלוונטיים לכלל העסקים החדשים: הסכמי שכירות, הסכמי העסקה של עובדים והסכמי התקשרות עם יועצים.
חשוב להבין שלא מדובר ברשימה ממצה, ולא "צ'קליסט" או דברים שיש (או אין) בכל הסכם והסכם; המטרה היא לספק לכם, בעלות ובעלי עסקים, מידע כדי שתוכלו לקבל החלטה מושכלת ולנהל משא ומתן סביב כל אחד מההסכמים כשאתם "רואים את התמונה הגדולה". בכל מקרה, מומלץ להיעזר בעורך דין מטעמכם לניסוח ההסכמים טרם החתימה עליהם (אלו מקרים בהם חסכון של שכר טרחה בסכום "קטן" עלול לעלות ביוקר בהמשך).
למה כדאי לשים לב בהסכם שכירות?
הסכם שכירות הוא הסכם לפיו אנו מקבלים זכות שימוש בנכס של מישהו אחר, לפרק זמן מסוים, תמורת תשלום דמי שכירות. דוגמאות מוכרות הן הסכם לשכירת נכס נדל"ני כמו דירה/משרד/מחסן, הסכם לשכירת רכב, כלי עבודה או מכונה, אבל בעצם אפשר לשכור (כמעט) כל דבר.
הסעיפים המרכזיים שחשוב לבחון בהסכם שכירות הם:
זהות המשכיר: יש לוודא כי מי שמשכיר לנו את הנכס הוא אכן בעל הנכס. אם זה לא המצב, יש לוודא שהמשכיר קיבל את כל האישורים המתאימים מבעל הנכס להשכיר לנו אותו בשכירות משנה. במצב כזה כדאי לבחון אפשרות לחתום על הסכם ישירות מול בעל הנכס כדי "לדלג" על המתווך באמצע.
זהות הנכס: יש לוודא כי ההסכם מתאר את הנכס שראינו והחלטנו כי תואם את צרכינו (לדוגמא, מצב בו ראינו חנות הממוקמת בקומת הקרקע, אבל ההסכם שקבלנו מתאר חנות הממוקמת בקומה ב'). ככל ויש אי התאמה, חשוב לתקנה ולבדוק מול המשכיר מדוע היא קיימת.
תקופת ההסכם: מספר שאלות שחשוב לשאול בנושא תקופת ההסכם: מה התקופה שבה אנו שוכרים את הנכס? האם היא מתאימה לצרכינו? האם סוכמה אופציה להארכת ההסכם לאחד/שני הצדדים, באילו תנאים (האם מתחדש אוטומטית או רק אם אחד הצדדים בחר להודיע על כך לצד השני)? האם ניתן לסיים את ההסכם מראש טרם תום התקופה הראשונית? חשוב להבין כי ככל ואין אפשרות לסיום מוקדם, מרגע שחתמנו על הסכם השכירות, אנו נשלם את דמי השכירות במשך כל תקופת השכירות – בין אם אנחנו עושים שימוש בנכס ובין אם לאו.
סכום דמי השכירות: עם עליית האינפלציה השנתית, חזרנו לראות בתקופה האחרונה יותר הסכמים הכוללים הצמדה למדד של דמי השכירות. הצמדה של דמי השכירות היא עוד גורם שמשפיע עלינו תזרימית, שכן בסוף השנה נידרש להוציא יותר כסף כדי לשכור את אותו הנכס. ככל ובעל הנכס הוא חברה או עוסק מורשה, לסכום דמי השכירות יתווסף מע"מ, שגם את המשמעות שלו יש לבחון מבחינה תזרימית.
שוכר משנה/חלופי: במידה ואיתרנו נכס אטרקטיבי לפעולת העסק, אך אנו צופים שבזמן הקרוב לא נעשה שימוש בכל הנכס או שנרצה לצאת ממנו לפני תום תקופת השכירות (ואין לנו אפשרות סיום מוקדם), מומלץ לברר האם נוכל להשכיר אותו לשוכר אחר ש"יכנס בנעלינו". סעיפים כאלו מאפשרים לנו להקטין את הסיכון בעסקה. במצב בו אנו משכירים חלק מהנכס למישהו אחר בשכירות משנה (Sub-lease), נצטרך כמובן לחתום על הסכם שכירות עם אותו שוכר משנה, כשמומלץ שתנאיו יהיו זהים לתנאי הסכם השכירות שחתמנו עם בעל הנכס.
ביטוח: הסכמי שכירות מכילים בדרך כלל דרישות לגבי פוליסות ביטוח שהמשכיר דורש מאיתנו לקיים במהלך כל תקופת השכירות. סוגי הפוליסות המקובלות הם חבות מעבידים וביטוח צד ג', כשלעיתים אנו נרצה לרכוש פוליסות ללא קשר לדרישות המשכיר (למשל, אם יש לנו מלאי רגיש, או ציוד בעסק, נרכוש ביטוח תכולה).
יש לוודא שהפוליסות הנדרשות תואמות את אופי הפעילות בעסק (לשם הדוגמא, סביר להניח שמעסק שמטפל בחומרי נפץ יידרשו פוליסות בסכומי כיסוי גבוהים יותר מחנות פרחים) ושסכומי הכיסוי של כל פוליסה הנדרשת מאיתנו לקיים הם בסכומים המקובלים בשוק. מומלץ לנסות ולהתאים את אופן התשלום של הפרמיה לתקופת השכירות. למשל, אם נבחר לשלם את הפרמיה בגין פוליסת הביטוח בתשלומים ובחרנו לסיים את תקופת השכירות מוקדם מהמתוכנן, נוכל לבטל את התשלומים הנותרים ולהימנע מהוצאה מיותרת.
בטוחות: מקובל כי השוכר מעמיד בטוחות כדי להבטיח את תשלום דמי השכירות. ההמלצה היא להעדיף שטרי חוב ולא כסף מזומן/ערבות בנקאית, שכן סכום הערבות או השיק הבנקאי ייגרעו מחשבון הבנק שלנו וישפיעו על ההתנהלות התזרימית של העסק.
למה כדאי לשים לב בהסכמי העסקה?
הסכם העסקה הוא הסכם שמגדיר את תנאי ההתקשרות של העסק עם עובדים. עובד או עובדת הם כל מי שמקבלים את התגמול שלהם מהעסק בצורת תלושי משכורת. מי שמוציא לעסק חשבון ומנפיק לעסק קבלה בגין השירותים שלו מוגדר כיועץ (ראו להלן).
חשוב לזכור שחוקים שונים מגדירים בצורה מפורשת מה צריך להופיע בהסכם העסקה. בנוסף, קיימת חובה למסור לעובד/ת עותק מהסכם ההעסקה שלהם.
הסעיפים המרכזיים שחשוב לבחון בהסכם העסקה הם:
זהות העובד/ת: כיוון שהמעביד הוא שאחראי לבצע תשלומים פנסיוניים ותשלומי מיסים עבור העובד/ת, יש לוודא שאנו מתקשרים איתם ולא, נניח, עם בן משפחה אחר שלהם.
מקום העבודה ומיקום העבודה: מה הכתובת בעסק? האם העובד/ת יכולים לעבוד מהבית? במידה שכן, כמה ימים? כדי למנוע חילוקי דעות בעתיד, מומלץ לציינם בהסכם בצורה מפורשת.
היקף המשרה: האם מדובר במשרה מלאה (5 ימים בשבוע, כ-8 שעות ביום), משרה שעתית (תשלום לפי שעת עבודה בפועל), או משרה בהיקף משרה חלקי (לדוגמא יומיים בשבוע)?
שעות העסקה ושעות נוספות: האם העבודה מתרחשת בשעות קבועות/משמרות? האם העובד/ת נדרשים לעבוד שעות נוספות? אם כן, מה התגמול בגינן?
מועד תחילת העסקה ומועד תשלום המשכורת: חובה לציין בהסכם. חשוב להבין שהמחוקק מתייחס לעיכוב בתשלום משכורת בצורה חמורה. כמו כן, חשוב שתשלום המשכורת יתקיים ביום קבוע ובכל מקרה, לא יאוחר מה-9 בחודש העוקב (לדוגמא, משכורת ינואר תשולם לא יאוחר מה-9 בפברואר). עיכוב בתשלום משכורת נקרא הלנת שכר והמעסיק יהיה חשוף לסנקציות חמורות בגינה.
משכורת: אולי הסעיף החשוב ביותר בהסכם ההעסקה. חשוב לזכור שיש הבדל בין הסכום שיופיע בהסכם ההעסקה של העובד/ת ("הברוטו"), לבין הסכום שיועבר לעובד בפועל לחשבון הבנק ("הנטו"), לבין עלות המעביד (הסכום שיעלה למעסיק מבחינה תזרימית להעסיק את העובד). בהסכמי ההעסקה תמיד מופיעים סכומי הברוטו וכל שינוי לגבי אחד מתנאי ההעסקה של העובד/ת ישפיע על הברוטו, על הנטו ועל עלות המעביד.
בונוסים: האם העובד/ת זכאים לבונוסים (קבועים או בסכומים משתנים)? מקובל שהבונוסים אינם נכללים לצורך החישוב להפרשות הסוציאליות (כלומר, לא מפרישים לפנסיה בגין הבונוס).
הודעה מוקדמת: מה פרק הזמן שנצטרך לתת לעובד/ת טרם סיום העסקתם? ומה ההתראה שהיא או הוא יתבקשו לתת לנו? יש לשים לב שיש חובה לקיים שימוע בטרם כל פיטורי עובד או עובדת ולעיתים לא נוכל לפטר עובדים מסוימים (למשל, עובדת לאחר לידה, עובד בטיפולי פוריות או לאחר שירות מילואים), ללא אישורים מתאימים.
למה כדאי לשים לב בהסכמי ייעוץ?
הסכם ייעוץ הוא הסכם שמגדיר את תנאי ההתקשרות של העסק עם כל מי שאינם עובד או עובדת של העסק (למשל, מנהל חשבונות, מישהי שעושה עבורנו שליחויות, יועצת שנותנת לנו שירותי פרסום ועוד). לא תמיד יהיה "הסכם מסודר", אבל גם הצעת מחיר לפיה הצדדים פועלים היא הסכם.
הבדל נוסף בין עובד/ת ליועץ או יועצת מן החוץ, הוא שהמעסיק אינו חב בהפרשות סוציאליות עבור היועץ או היועצת ולרוב, סכום התמורה שמופיע בהסכם + מע"מ (ככל שחל), הוא הסכום שישולם ליועץ או היועצת בגין השירותים אותם הם נותנים לעסק שלנו.
הסעיפים המרכזיים שחשוב לבחון בהסכם ייעוץ הם:
זהות היועצ/ת: האם אנחנו מתקשרים עם היועצ/ת אישית, או עם חברה בבעלותם? ככל ובחברה, חשוב להבין מי נותן לנו את השירות (האם היועצ/ת, שהם הבעלים, או מישהו אחר).
מקום מתן שירותי הייעוץ ומיקום היועצ/ת: האם היועצ/ת ייתנו שירותים אצלנו פיזית בעסק, או ממשרדם? האם מצופה מהם להופיע לפגישות, או שאנחנו מגיעים אליהם?
היקף הייעוץ: האם מדובר בהתקשרות שעתית, או בהיקף של משרה מלאה?
מועד תחילת ההתקשרות ומועד תשלום: חשוב ששני הצדדים יבינו ממתי החלה ההתקשרות ומהו מועד התשלום. ככל שמועד התשלום יהיה רחוק יותר ממועד אספקת השירותים, יהיה לנו – כבעלי העסקים – נוח יותר מבחינה תזרימית. יחד עם זאת, כדאי לקחת בחשבון שכמו שאנחנו לא רוצים שישלמו לנו בשוטף+90, סביר להניח שהיועצ/ת יבקשו לקבל את התשלום עבור שירותיהם מוקדם ככל האפשר.
סכום: כאמור, האם הסכום הוא קבוע ("פיקס"), או מורכב מסכום שעתי כפול כמות שעות הייעוץ (ואז הוא עשוי להשתנות בין חודש לחודש). בנוסף, האם היועצ/ת זכאים לבונוסים (קבועים או בסכומים משתנים), בגין אירועים שונים (למשל, אם הצליחו להעלות את מחזור המכירות וכד׳)?
הודעה מוקדמת: מהו פרק הזמן שכל אחד מהצדדים ייתן לצד השני, בטרם סיום ההתקשרות ביניהם. חשוב לזכור שככל שהיועצ/ת נותנים לנו שירות רגיש יותר, עשוי להגרם לנו נזק בגין הסיום של ההתקשרות איתם ועד שנמצא מחליף או מחליפה שייתנו לנו שירות דומה.
אי תחרות וסודיות: מקובל לבקש התחייבות מהיועצ/ת לפיה לא יעניקו שירותים דומים לעסקים מתחרים במשך תקופת מתן שרותי הייעוץ + פרק זמן מסוים לאחר סיומה. בנוסף, על מנת למנוע העתקה או שכפול של המידע הרגיש של העסק שלנו, מקובל להוסיף התחייבות של היועצ/ת לפיה לא יגלו לאף צד ג' את המידע העסקי שלנו, אליו נחשפו.
תנאי גדרון: סעיף זה פותח כדי למנוע מצב בו בסיום ההתקשרות היועצ/ת יפנו לבתי הדין לעבודה ויטענו כי למרות שהיו יועצים והוציאו חשבוניות, למעשה התקיימו יחסי עובד/מעביד בינם לביניכם.
על פי הסעיף, אם היועצ/ת פנו לבית הדין ובית הדין קבע כי הם אכן היו עובדים (למרות שקיבלו תשלום תמורת חשבונית בגין השירותים שהעניקו לעסק), ראשית – חלה עליהם החובה להחזיר את כל הכסף ששולם להם. בשלב שני, יבוצע חישוב מחדש בגין תקופת ההתקשרות, הכולל הפרשות סוציאליות שהיה צריך העסק לבצע. במילים אחרות, העסק לא יצטרך "להוסיף" תשלום, בגין ההכרה ה"מאוחרת" ביועצ/ת כעובד, נוסף על מה ששולם להם כבר תמורת שירותיהם.
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי, או תחליף לייעוץ משפטי וכל המידע המצוי מעלה משמש כמידע כללי בלבד. אין בדברים האמורים בכדי להחליף מידע הניתן על ידי עו"ד, ועל הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור לעיל בכל דרך שהיא, עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על הקורא בלבד.