קבלן רשום – המדריך המלא לרישום

אם יצא לכם להגיש הצעת מחיר ולשמוע את השאלה "אתם קבלנים רשומים?" – אתם לא לבד.

עבור לא מעט בעלי מקצוע, זו בדיוק הנקודה שבה מתחיל המסע לעבר רישום בפנקס הקבלנים. פתאום אתם מגלים שבלי מספר קבלן מוכר, קשה להתקדם לפרויקטים גדולים, לעבוד מול גופים ציבוריים או לזכות באמון של לקוחות חדשים. במדריך הזה נעבור יחד על כל מה שצריך לדעת – מי בכלל יכול להירשם, איך עושים את זה שלב אחרי שלב, ואילו יתרונות חשובים מחכים לכם כשאתם קבלנים עם תעודה.

האם קבלן חייב להיות רשום?

תלוי איזה עבודות אתם עושים – וכמה הן עולות.
החוק לא מחייב כל קבלן להירשם בפנקס הקבלנים, אבל ברגע שאתם מבצעים עבודות שמגיעות לרף כספי מסוים – הרישום הופך לחובה.  סכום הרף הזה משתנה לפי סוג העבודה:

• קבלנים בענף ראשי (למשל, בנייה) חייבים להירשם אם עלות העבודה שהם מבצעים היא 90,472 ש"ח ומעלה.
  
• קבלנים בענף משנה (כמו שיפוצים, אינסטלציה או חשמל) צריכים להירשם אם עלות העבודה היא 47,256 ש"ח ומעלה.

אגב, יש גם הבדל בזכויות: קבלן בענף ראשי יכול לפעול גם בענפי המשנה שמתחתיו, אבל קבלן בענף משנה רשאי לפעול רק בתחום שבו נרשם. המשמעות? אם אתם שואפים לנהל פרויקטים גדולים ולגוון את סוגי העבודות שלכם – שווה לשקול רישום בענף ראשי כבר מההתחלה.

איך נרשמים כקבלן רשום, שלב אחר שלב

המסלול לרישום בפנקס הקבלנים אולי נשמע מסובך על הנייר, אבל בפועל – כשהכול מחולק לשלבים ברורים – הרבה יותר קל לצלוח אותו.

בין אם אתם בתחילת הדרך או שכבר צברתם קילומטראז’ מקצועי ורוצים להסדיר את הרישום אחת ולתמיד, כאן תמצאו את כל מה שצריך לדעת: מה לבדוק, איזה מסמכים לאסוף, למי לפנות וכמה זה יעלה.

שלב ראשון: עומדים בתנאים? יופי, נתחיל

לפני שמתחילים למלא טפסים ולהירשם, צריך לבדוק שהבסיס שלכם מספיק יציב – כלומר, שאתם עומדים בתנאי הסף. כאן מתחילה ההתלבטות של לא מעט בעלי מקצוע, אז בואו נעשה סדר:

ניסיון מקצועי

הדרישה המרכזית היא ניסיון מעשי בביצוע עבודות בענף – לא ניהול, לא פיקוח ולא תכנון. כמה ניסיון? זה תלוי מה הרקע שלכם:

• מהנדסים או אדריכלים: שנתיים ניסיון בחמש השנים האחרונות.
  
• הנדסאים: ארבע שנים ניסיון בשמונה השנים האחרונות.
  
• מנהלי עבודה: שש שנים ניסיון ב־12 השנים האחרונות.
  
• בלי אחד מהתארים האלה? אפשר להירשם אם העסקתם לפחות שני עובדים מתאימים (מהנדסים, מנהלי עבודה וכו') במשך שנה לפחות.
  
• רישום בענף משנה: נדרש ניסיון של חמש שנים בעשר השנים האחרונות בתחום הספציפי.
  

הכשרה מקצועית

אם אתם נרשמים לענף משנה – תצטרכו להציג גם תעודת הכשרה רלוונטית לכם או לאחד העובדים שלכם. לדוגמה:

• קבלן שיפוצים – חייב לעבור קורס קבלני שיפוצים
  
• קבלן מיזוג – קורס קירור
  
• קבלן חשמל – חשמלאי ראשי
  

מבחן רשם הקבלנים

במקרים מסוימים, בעיקר ברישום לענף משנה, תידרשו לעבור מבחן מקצועי. יש שתי דרכים לעשות את זה:

• מבחן עצמאי – כולל יותר שאלות, ואם נכשלתם – תצטרכו להמתין חצי שנה למועד הבא.
  
• דרך מכללה – תעברו קורס מקצועי והמבחן יהיה קצר יותר, ואם נכשלתם תוכלו להיבחן שוב תוך חודש.
  

 ולפני שתשאלו אם יש אפשרות לא לעשות מבחן בכלל: רק קבלני שיפוצים קטנים יכולים להירשם בסיווג מיוחד (131ק) – ללא מבחן.

עבר פלילי ועסקי תקין

חשוב שתוכלו להוכיח שאין לכם הרשעות פליליות בתחום הבנייה בשלוש השנים האחרונות, ושאתם לא פושטי רגל או חלק מתאגיד בפירוק.

שלב שני: להבין מה הסיווג שלכם

רישום בפנקס הקבלנים לא נגמר רק ב"ברוך הבא" – בשלב הזה נכנס לתמונה גם הסיווג. כן כן, כל הקבלנים מדורגים לפי אותיות ומספרים, וזה לא פחות חשוב מרישיון הנהיגה שלכם.

המספרים – כמה גדול אתם יכולים לבנות?

המספרים בסיווג (1 עד 5) מייצגים את היקף העבודה המותר לכם לבצע:

• כל קבלן מתחיל מסיווג 1, שמאפשר לו לבצע פרויקטים בהיקפים קטנים יחסית.
  
• עם הזמן, ככל שתצברו ניסיון ותוכיחו שביצעתם עבודות גדולות, תוכלו לעלות בסיווג ולקבל אישור לפרויקטים בהיקפים גבוהים יותר.
  

לדוגמא: קבלן בנייה בעל סיווג ג1 יכול לבצע עבודות בשווי של עד כ־4.3 מיליון ש"ח. אם הוא יעלה ל־ג2, התקרה תעלה לכ־7.8 מיליון ש"ח – וכן הלאה.

הקידומות – נתון טכני בלבד

אם יצא לכם לראות סיווגים שמתחילים במספרים כמו 100, 131 או 200 – אל תיבהלו. אלו פשוט קודים טכניים שמייצגים את ענף העבודה:

• 100 = בנייה
  
• 131 = שיפוצים
  
• 200 = תשתיות

ולא, הם לא אומרים כלום על היקף העבודה. את זה קובעים המספרים 1–5.

האותיות – סוג הענף שלכם

בנוסף למספרים, לכל קבלן מוצמדת אות – א, ב או ג – בהתאם לענף שבו הוא רשום:

• קבלני שיפוצים מסווגים תחת קבוצה א
  
• קבלני תשתיות ואינסטלציה לרוב תחת ב
  
• קבלני בנייה – תחת ג
  

ככל שהאות "גבוהה" יותר – כך היקפי העבודה האפשריים גדולים יותר.

שלב שלישי: אוספים מסמכים? תכינו קלסר

כמו כל תהליך בירוקרטי ישראלי טוב, גם רישום קבלנים דורש לא מעט ניירת. אבל אם יודעים מראש מה צריך – הכל הופך פשוט יותר. אז רגע לפני שאתם קובעים פגישה אצל עורך הדין – ודאו שכל המסמכים אצלכם. הנה הרשימה המלאה, מחולקת לפי סוגי אישורים:

אישורי ניסיון

• תצהיר על ניסיון – רשימת פרויקטים שביצעתם, חתומה ע"י עורך דין. אם אתם שותפות – לפחות שניים מהמנהלים מגישים.
  
• חוזים וחשבוניות – מסמכים מול מנהלי הפרויקטים שעבדתם איתם.
  
• אישורים מהקבלנים הראשיים – שמאשרים את השתתפותכם בביצוע הפרויקטים.
  
• שכירים? צרפו דיווחי מעסיקים מהביטוח הלאומי.
  
• מעסיקים? תצהיר העסקה עם פרטי העובדים והתחייבות שהם עובדים בלעדיים שלכם במשרה מלאה, כולל תצהירים חתומים של העובדים עצמם.
  

אישורי מס

• כרטסת חשבוניות – מלאה ורציפה לחמש השנים האחרונות, חתומה ע"י רו"ח.
  
• אישור ניהול ספרים כחוק – חתום ע"י פקיד שומה / רו"ח / יועץ מס.
  
• אישור עוסק מורשה
  
• למעסיקים – אישור מרו"ח על העסקת עובדים, כולל שכר והיקף משרה.
  

אישורים מקצועיים

• תעודה מקצועית בתחום הרלוונטי.
  
• אישור על אי פשיטת רגל / פירוק חברה / עבירות פליליות – חתום ע"י עורך דין.
  
• אישור היעדר הרשעות פליליות – גם כן חתום ע"י עו"ד.
  
• ייפוי כוח – אם עו"ד מייצג אתכם.
  
• לעצמאים – צילום ת"ז.
  
• לבעלי חברות – דוח מרשם החברות + תקנון התאגדות.
  
• לשותפים – דוח מרשם השותפויות / האגודות + הסכם שותפות או תקנון אגודה.
  

להורדה, לשימושכם:

• מסמכים לרישום קבלן – עצמאי
  
• מסמכים לרישום קבלן – חברה
  
• מסמכים לרישום קבלן – שותפות

שלב רביעי: כמה זה עולה לנו?

רישום קבלנים זו לא הוצאה ענקית, אבל כן חשוב להבין מראש מה כוללות העלויות – גם מול עורך הדין וגם מול המדינה. 

שכר טרחה לעורך דין

בגדול, העלות תלויה בכמה אתם רוצים שעורך הדין ילווה אתכם בתהליך:

• ליווי מלא – כולל הכנה, איסוף, בדיקת מסמכים והגשה בפועל:
  4,000–5,000 ₪ לקבלן יחיד בענף משנה.
  8,000–9,000 ₪ לחברות ותיקות עם כמה בעלי מקצוע.
  
• רק אימות חתימות – אם אתם מנהלים את כל הבקשה לבד:
  500–1,000 ₪, תלוי בכמות המסמכים.
  

טיפ מאיתנו: תכינו את המסמכים לבד ככל האפשר – זה חוסך כסף ומקטין את הסיכוי לטעויות.

אגרות רישום

המדינה גובה שתי אגרות עיקריות בתהליך:

• אגרת בקשה לרישום – 543 ₪ לכל ענף שאתם מגישים לגביו בקשה. אגרה זו מתקזזת מול האגרה הסופית אם הבקשה מתקבלת.
  
• אגרת רישום בפועל:
  
  • ענף ראשי: 3,780 ₪ לרישום ראשון, 1,890 ₪ לכל ענף ראשי נוסף.
    
  • ענף משנה: 1,789 ₪ לרישום ראשון, 895 ₪ לכל ענף משנה נוסף.

למה זה שווה לכם? כל היתרונות של תעודת קבלן רשום

מעבר לזה שזה נשמע מרשים – להיות קבלן רשום פותח לכם הרבה דלתות (ולפעמים גם שערים עם שומר). הנה מה שתקבלו ברגע שתהיו על הפנקס:

•  מעמד מקצועי ורשמי – רק מי שרשום רשמית כקבלן יכול לקרוא לעצמו כך. זה לא רק חוקי – זה גם מרשים מול לקוחות.
•  אפשרות לגשת למכרזים ציבוריים – עיריות, ממשלה, מוסדות – כולם דורשים תעודת קבלן. בלי זה, פשוט לא תוכלו להיכנס למשחק.
• היתר להעסיק עובדים פלסטינים – רק קבלנים רשומים זכאים לקבל אישור להעסקה כזו.
•  כיסוי ביטוחי מלא – כשתגשו לעשות ביטוח קבלנים, תגלו שחברות הביטוח לא אוהבות סיכונים, וברוב המקרים ידרשו תעודה בשביל לבטח פרויקטים גדולים.
•  יותר חשיפה, יותר לקוחות – כל קבלן רשום מופיע בפנקס הקבלנים הממשלתי, מה שמקל על לקוחות פוטנציאליים לאתר אתכם.

במילים אחרות – אם אתם רוצים לגדול, להתרחב, ולהפוך את העסק שלכם לרציני באמת, תעודת קבלן זה לגמרי השלב הבא.

כיצד ניתן להוציא העתק תעודת קבלן רשום?

נכון לעכשיו, אין הנחיות רשמיות ומפורטות באתרי הממשלה לגבי אופן הנפקת העתק לתעודת קבלן רשום. עם זאת, סביר להניח שהתהליך דומה לרישום הראשוני – וכולל פנייה לרשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון, מילוי טופס מתאים, הצגת תעודה מזהה או מסמכי התאגדות (במקרה של חברה), ותשלום אגרה סמלית.
כדי לקבל את המידע המדויק והעדכני ביותר, מומלץ לפנות ישירות לרשם הקבלנים דרך האתר הרשמי של משרד הבינוי והשיכון או ליצור קשר טלפוני עם המשרד.

לסיכום: רישום קבלנים – פחות מסובך ממה שחשבתם

נכון, התהליך כולל כמה שלבים, מסמכים, תנאים ועלויות – אבל אם עובדים מסודר ועוקבים אחרי ההנחיות, רישום כקבלן מוסמך הוא יעד בהחלט אפשרי. מעבר ליתרונות החוקיים, מדובר גם במהלך שיכול לקדם אתכם מקצועית, לפתוח דלתות להזדמנויות חדשות ולהקפיץ את האמינות מול לקוחות.

אז אם אתם שוקלים להפוך את הידע, הניסיון והכישרון שלכם לעסק רשום ומוכר – זה בדיוק הזמן לעשות את הצעד.