כפי שרבים בוודאי יודעים, לאחרונה העלה בנק ישראל (שוב) את הריבית על מנת להילחם באינפלציה הגואה. נכון להיום (ספטמבר 2022) עומדת הריבית במשק על 2% ולפי ההצהרות של בכירי בנק ישראל, זוהי אינה ההעלאה האחרונה. בתור בעלי עסקים, אתם לא פועלים כמובן בחלל הריק וגם לא רק במסגרת הענף שלכם, אלא מושפעים משינויים כלליים במשק. דבר זה נכון גם לגבי העלאת הריבית שהשפעתה המרכזית היא הקטנת הצריכה. במאמר הבא נסביר כיצד הריבית החדשה והאינפלציה מקטינות את הצריכה, כיצד הדבר משפיע על הפעילות העסקית שלך, ומה אפשר לעשות כדי להתמודד בצורה נכונה עם השינוי.

לאורך העשור האחרון כולנו התרגלנו לסביבה של ריבית אפסית ולאינפלציה נמוכה למדי ולעיתים אף שלילית. ואולם, עקב נסיבות כגון המלחמה באוקראינה וספיחים של משבר הקורונה, האינפלציה עלתה לאחרונה באופן דרסטי והצפי הוא לפחות ל- 5% בחישוב שנתי. לאינפלציה גבוהה יש משמעויות רבות ובעיקר זו: ערך הכסף נשחק. סכום של 1,000 היום יהיה שווה בעוד שנה רק 950 לפי אינפלציה של 5%. הכסף שווה פחות ולכך יש השלכות רבות על הציבור ועל המגזר העסקי.

כלי מרכזי של בנק ישראל למלחמה באינפלציה גבוהה מהסביר, הוא העלאת הריבית. מבלי להיכנס להסברים כלכליים מורכבים נאמר כך: אם תסתכל על כסף בתור "מוצר" שאפשר לרכוש אותו מגורמים שונים (למשל, אתה לווה כסף מהבנק, והבנק לווה כסף מבנק ישראל שמדפיס את השטרות), הרי שהעלאת הריבית משמעה שצריך לשלם יותר על הכסף שלווים. כל שטר שמדפיס בנק ישראל נמכר בעלות גבוהה יותר, ומכאן שהכסף שווה יותר. כלומר, מהלך מנוגד לאינפלציה שבה הכסף שווה פחות.

יחד עם זאת, לתוצאות של מהלך זה (הקטנת האינפלציה) לוקח זמן רב להתבטא בשטח. ובתוך כך, להעלאת הריבית עצמה יש השפעות על הציבור, על המגזר הפיננסי והעסקי, שבתור בעל עסק עליך לקחת בחשבון ולהיערך בהתאם.

הקשר בין העלאת הריבית, האינפלציה והירידה בצריכה

גם האינפלציה וגם העלאת הריבית מובילות להקטנת הצריכה. מבחינת האינפלציה, אנשים מבינים שהכסף שלהם שווה פחות, המשכורת שהספיקה לאורח חיים מסוים נעשית דחוקה יותר. והמסקנה המתבקשת היא שצריך להיות יותר עם היד על הדופק לגבי ההוצאות, בעיקר במוצרי מותרות אך לא רק, על מנת לשמור על תקציב מאוזן. יש אנשים שיעדיפו לחסוך בתחום כזה ויש שיעדיפו באחר, אך באופן כללי המשמעות היא ירידה בצריכה.

גם העלאת הריבית עשויה להקטין את הצריכה מסיבות שונות. כאמור, כאשר אנשים מבינים שערך הכסף שלהם נשחק הם מעוניינים לחסוך ולבדוק אפשרויות ל- "פיצוי" – כלומר שהכסף ישמור במידה מסוימת על ערכו, וזאת למשל דרך פיקדונות בנקאיים. אכן, העלאת הריבית אמורה להתבטא בפיקדונות הבנקאיים שכבר משתנים כלפי מעלה, ואם בעבר עמדו על סביבות ה- 0% – 1% במקרה הטוב, הרי שכיום כבר ניתן למצוא פיקדונות של 2% – 3% ועוד היד נטויה.

המשמעות היא שאנשים יעדיפו לסגור יותר כספים בפיקדונות בנקאיים על חשבון העובר ושוב, בין אם לתקופה של כמה חודשים או אפילו שנים בודדות, ומכאן שהכסף הפנוי לצריכת שירותים ומוצרים פוחת. בנוסף לכך, העלאת הריבית בהחלט פוגעת בחלקים נרחבים מהציבור שמחזיקים משכנתאות (גם הלוואות למטרות אחרות) בריבית משתנה. ההחזר החודשי של רבים מבעלי המשכנתאות זינק במאות שקלים לחודש, ושוב – הדבר פוגע בכוח הקנייה, מחייב חיסכון והקטנה של צריכה.

ואם כבר דיברנו על הלוואות, מה שבוודאי נראה בחודשים הקרובים הוא ירידה בהיקף ההלוואות שלוקח המגזר הפרטי. כאמור, העלאת הריבית משמעה שהכסף הופך ליקר יותר, צריך לשלם יותר על הלוואות. כבר עתה אפשר לראות שהלוואות בריבית קבועה הפכו לפחות אטרקטיביות, ולעומתן הלוואות בריבית משתנה הן הימור גדול בעת הזו. ואם אנשים לוקחים פחות הלוואות יש להם פחות כסף לקניית מוצרים ולצריכת שירותים. כל אלו ועוד משפיעים באופן ישיר על העסק שלך.

מה אפשר וצריך לעשות?

למעשה, עסקים מושפעים מהשינויים הנוכחיים במשק במספר נדבכים. למשל, עליית מחירי חומרי הגלם והאנרגיה מתבטאים בעליית מחירי הספקים ובהוצאות התפעול והייצור, כך שהרווח על אותם מוצרים ושירותים יורד, וחלקם אולי אף הפכו למופסדים. או למשל, אם יש לעסק עצמו הלוואות על בסיס הפריים, הרי שההחזרים החודשיים זינקו על כל המשתמע מכך מבחינת הרווחיות והתזרים.

לפיכך, הדבר הראשון שיש לעשות הוא לעצור ולבחון את הרווחיות החדשה של מוצרי ושירותי העסק, ובמידת הצורך לבצע תמחור מחודש. זו ממש לא העת הנכונה לבצע תמחור על בסיס השוואה למתחרים בלבד, שיטה מוגבלת ובעייתית ממילא, אלא יש לצלול אל עומק השינויים שמתרחשים בעסק ולבנות תמחור מקצועי בהתאם עם יועץ עסקי כלכלי.

כך למשל, בתמחור המחודש יש להתחשב בכוח הקנייה הפוחת של הלקוחות, כלומר כיצד ניתן לבוא לקראתם על מנת להכניס לקוחות חדשים ולשמר את נאמנות הלקוחות הקיימים. מצד שני, קיים כאן פרדוקס אל מול העלייה בהוצאות הייצור והתפעול של העסק, המצריך למעשה העלאה של מחירים כדי לכסות על הקטנת הרווחיות. על כן, בעת הזו חשוב מאוד להסתייע ביועץ עסקי מיומן ובעל השכלה כלכלית מקיפה, אשר יידע לרדת אל פרטי הפרטים של ההוצאות, ההשפעות האפשריות על המיתוג של העסק, השפעה אפשרית על המכירות, וכדומה. כמו כן, היועץ העסקי יבחן את הייחודיות של שירותי, מוצרי ומאפייני העסק, החל בחוויית הקנייה ועד לשירות הלקוחות, את שאיפות הרווח של בעל העסק, את מה שקורה ספציפית בענף ומרכיבים נוספים, כך, היועץ העסקי יוציא תחת ידיו תמחור המתאים מחד לשחיקה בכוח הקנייה של הלקוחות, ומאידך כזה שאינו פוגם ברווחיות של עסק שהספקים שלו העלו מחירים.

לבנות תוכנית עסקית

כל עסק צריך לעבוד עם תוכנית עסקית, המהווה תחזית מפורטת של ההכנסות וההוצאות ברמה החודשית לשנה או השנתיים הבאות. דברים אלו נכונים במיוחד בתקופה של שינויים כה מהותיים במשק. כפי שראינו, העלאת הריבית והאינפלציה משפיעה על העסק במישורים רבים, ולפיכך יש לבצע היערכות לא רק ברמת התמחור. לדוגמא, ייתכן שבעת הזו נכון יהיה להיכנס למשא ומתן מחודש עם ספקים, לבחון שיתופי פעולה עסקיים חדשים, לצמצם הוצאות על ידי העברת חלק מהשירותים למיקור חוץ, לסגור או למחזר הלוואות, וכן יש לשקול העלאה מסוימת של המשכורות שיתמכו בעובדים המתמודדים עם שחיקה במשכורותיהם.

את כל השינויים האלו ועוד רבים נוספים יש לעגן בתוכנית עסקית ברורה, ריאלית, ישימה ומבוססת על נתונים מדויקים שמקורם בבדיקה מעמיקה שמבצע היועץ העסקי בעסק. התוכנית העסקית תהווה תוכנית עבודה שתלווה את העסק לשנה או השנתיים הקרובות, תגדיר יעדים, תפתור בעיות ותאפשר לעסק לשמור על מסלול קבוע ונכון גם אל מול שינויים – שבוודאי עוד ימשיכו להתרחש בעתיד הנראה לעין.

על הכותב:

ירון לוי הינו כלכלן מומחה, יועץ עסקי והבעלים של חברת "לוי ייעוץ כלכלי ועסקי", בעל תואר ראשון בכלכלה בהצטיינות ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת ת"א. כותב מאמרים בנושאים של ייעוץ עסקי לגופי תקשורת מובילים ובעל ניסיון עשיר בעולם העסקי . ירון ליווה בהצלחה רבה מאות עסקים בישראל.