מאמר זה מכיל ויעסוק בנושאים הבאים:
מלחמה היא מצב של חוסר ודאות, ולחוסר הוודאות הזה יש השפעה גדולה על קבלת ההחלטות שלנו.
מחקרים רבים שבחנו החלטות של משקיעים למשל, הצביעו בצורה ברורה על כך קבלת ההחלטות שלהם מושפעת הרבה יותר מרגשות ופסיכולוגיה מאשר מידע מקצועי כמו ניתוח דוחות או הבנה במימון. בנוסף, ההמחקר הוכיח שבמצבים של משברים אנשים נוטים לצאת מעולם ההשקעות וככל שהבורסה עולה אנשים נכנסים. כשבעצם, אובייקטיבית, המצב אמור להיות הפוך. הסיבה לכך היא כאמור – החלטות אימפולסיביות שנובעות מהרגש ולא מהשכל.
מה צופן העתיד הקרוב?
כדי לנסות לחשוב מהראש ולא מהלב בואו נדבר קצת על עובדות ותרחישים. אנחנו בעיצומו של האירוע ואין לנו מושג מה יהיה מחר, ולכן כל תרחיש הוא הגיוני ברמה כזו או אחרת:
- הבורסה והשקל מתרסקים
- מיתון כלכלי קצר
- פריחה כלכלית בעקבות המלחמה
תרחישים שונים מובילים אותנו לרוב לפעולות מנוגדות זו לזו. החלטות על בסיס תרחיש אחד מסוים עשויות להתברר כטעות, כי אין ביכולתנו לחזות את העתיד או לדעת מה יהיו ההשלכות האמיתיות של כל אחד מהתרחישים האלו או כל תרחיש נוסף שלא חשבנו עליו. לכן, עלינו לקבל החלטות על פי התחזיות שהכי סביר שיתקיימו ולא על פי התרחיש הכי גרוע שאנחנו מדמיינים.
כדי להימנע מהחלטות אימפולסיביות לגבי הכסף שלנו, יש כמה עובדות שחשוב לזכור:
1. כלכלת ישראל בזמן מלחמות
לצערנו, ידענו הרבה מלחמות ומבצעים צבאיים ב-75 שנות קיומנו ותמיד צמחנו מהם ואחריהם.
2. פיזור השקעות הוא תמיד אופציה
פיזור מתייחס להשקעות כמה שיותר מגוונות וכמה שיותר רחבות. השונות באה לידי ביטוי בכמה דברים:
- פיזור גיאוגרפי – פיזור השקעות גלובלי כמה שניתן ולא רק בישראל (גם כשהמצב פה מעולה מומלץ להשקיע גלובלית). מדינות שונות, יבשות שונות, מדינות מתפתחות ומדינות מפותחות.
- פיזור סקטוריאלי – השקעה בכמה שיותר ענפים – טכנולוגיה, תשתיות, תעשייה מסורתית, חקלאות, נדל״ן, תעופה, אנרגיה ועוד כדי שלא כל הביצים שלנו יהיו בסל אחד. יש ענפים שונים שקשורים זה בזה, וירידות באחד משפיעות על האחר. לדוגמה, עליה בחירי הדלק משפיעה גם על ענף התעופה. ככל שנפזר את ההשקעות שלנו יותר נפחית את התלות שלנו בבעיות של סקטור מסוים.
- פיזור במטבעות שונים – בגלל התנודתיות הגבוהה של המט״ח. רצוי להשקיע בכמה מטבעות ולא רק בדולר כי אירועים כלכליים בארה״ב (אינפלציה, משבר, צמיחה איטית ביחס לישראל) יכולים להיחלשות הדולר מול השקל.
כבר היום חלק גדול מהכסף שלנו מושקע בחו״ל. חיסכון פנסיוני, קרן השתלמות, חיסכון לכל ילד, קופת גמל להשקעה, פוליסות חיסכון ושאר מוצרים מנוהלים – הכסף במוצרים אלה מושקע לפי עיקרון הפיזור ולכן הוא כבר עכשיו מושקע גם בחו״ל.
3. הכלכלה במצב טוב ערב המלחמה
ישראל נכנסה למלחמה במצב כלכלי טוב: המשק צומח, האינפלציה במגמת התמתנות והאבטלה נמוכה מאוד. אומנם היו פיטורים, בעיקר בהייטק, אבל הייתה דרישה לעובדים וחברות התחרו על העובדים הכי טובים.
לסיכום, נחשוב על מספר תרחישים אפשריים תוך הערכת סבירות לכל תרחיש. נשמור על גמישות מחשבתית ונעדכן החלטות אם יהיה מידע חדש. על בסיס הנתונים שהצגנו עכשיו, סביר להניח שכלכלת ישראל לא תתרסק בעקבות המלחמה ובתקווה, גם הפעם נדע לצמוח מזה.
כמה עובדות ומושגים שחשוב להכיר
פרדוקס עולם ההשקעות
יש לנו יותר וודאות לגבי איפה תהיה הבורסה בעוד 10 שנים לעומת מה יקרה בשווקים היום בערב – בדיוק הפוך מהחיים האמיתיים שלנו. בעולם ההשקעות לא מסתכלים על המצב היום אלא על טווחי זמן ארוכים יותר של שנים, ואפילו עשרות שנים. השוק תמיד תנודתי, תמיד יהיו עליות וירידות אבל לאורך זמן השוק מתאושש ועולה.
סיכון
לפני שמתחילים לחשוב איפה להשקיע את הכסף חשוב לבחור את רמת הסיכון. הסיכון הוא לא סכנה. בשוק ההון ניתן להתייחס לסיכון כתנודתיות בשווי הנכסים שלנו (תיק ההשקעות למשל). ככל שרמת הסיכון גבוהה יותר, אנחנו מצפים לתנודתיות גבוהה – וכתוצאה מכך המחיר יכול לעלות בחדות וגם להתרסק. השקעה ברמת סיכון גבוהה בטווח הארוך צפויה להניב רווח גדול יותר מאשר ברמת סיכון נמוכה. כלל אצבע: ככל שטווח ההשקעה ארוך יותר, רמת הסיכון צריכה להיות גבוהה יותר – ולהיפך.
ריבית דריבית
למה שווה להתחיל להשקיע כמה שיותר מוקדם ובכל סכום? בגלל אפקט הריבית דריבית או בשמו הלא רשמי "הפלא השמיני" – הרווח מושקע ביחד עם סכום ההשקעה הראשוני וצובר רווח בעצמו וכך הלאה. יש המון מחשבוני ריבית דריבית באינטרנט, מוזמנים לשחק איתם.
אפיקי חיסכון לטווח ארוך
אפיקי השקעה בפיקוח המדינה, עם פיזור השקעות רחב ומסלולי השקעות מגוונים:
| פוליסת חיסכון | קופת גמל להשקעה | קרן השתלמות לעצמאים | |
| תקרה שנתית | אין | 76,616 ש״ח פר׳ תז | אין |
| מיסוי | אין מס רווחי הון במעבר בין מסלולים (כלומר שינוי רמת סיכון), מס רווחי הון רק במימוש | אין מס רווחי הון במעבר בין מסלולים (כלומר שינוי רמת סיכון).מס רווחי הון רק במימוש | יש פטור ממס רווחי הון על כ-20,000 ש״ח בשנה. אין מס רווחי הון במעבר בין מסלולים (כלומר שינוי רמת סיכון), |
| ביצועים והשוואה מול אחרים | אתר ביטוח נט | אתר גמל נט | אתר גמל נט |
אפיקי חיסכון לטווח קצר
קרן חירום
מצבי חירום כמו זה שכולנו נמצאים בו עכשיו, מזכירים עד כמה חשוב שתהיה לנו קרן חירום בעסק, פשוט כי החיים תמיד יכולים להפתיע. לכן, זה זמן מצוין לוודא שיש לנו מספיק כסף לאירועים צפויים במידה מסוימת (פיטורים, חל״ת או שהייה במלון) וכן לנסות להעריך אירועים בלתי צפויים לחלוטין (תיקון רכב, החלפת מקרר). להרחבה, מוזמנים לקרוא את הבלוג על כמה כסף צריך להיות בקרן החירום ואיפה להשקיע. שימו לב, אם יש כסף סגור למטרות החירום בפיקדונות בבנקים, כדאי לבדוק מתי תחנת היציאה הקרובה.
אינפלציה
אינפלציה מתארת את השינוי ביכולת הקנייה של הכסף שלנו. אם האינפלציה עומדת על 2% זה אומר שהכסף שלנו איבד מערכו 2% בגלל שיכול לקנות פחות. נכון להיום, האינפלציה עומדת על 3.3%.
כאן תוכלו למצוא מדריך על איך מודדים אינפלציה ואיך עליית הריבית קשורה אליה.
פיקדון בבנק
השקעה מאוד סולידית ומיועדת לכספים שאנחנו צריכים שיהיו זמינים עבורינו בטווח יחסית קצר: עד שנה-שנתיים. בעקבות עליית הריבית במשק, הריבית בפיקדונות החלה לעלות אבל קיים הבדל גדול בריביות בהתאם לטווח ״סגירת הכסף״, כלומר למשך הזמן בו אתם מתחייבים להשאיר את הכסף בפיקדון.
לאחרונה בנק ישראל השיק פלטפורמה להשוואת הריביות בפקדונות שונים. המידע מתעדכן אחת לחודש או פחות ולא בהכרח מציג את כל מגוון הפקדונות שהבנקים מציעים. כדאי לבדוק ריביות בכמה בנקים כדי לקבל הצעה הכי אטרקטיבית.
קרן כספית
קרן כספית היא סוג של קרן נאמנות – מכשיר השקעה בשוק ההון בפיקוח רשות לניירות ערך. כספי המשקיעים נמצאים בנאמנות של מוסד פיננסי שמופרד ממנהל ההשקעות הקרן כדי להבטיח שהכסף נשמר כמו שצריך. עוד מידע על הקרנות הכספיות והיכן ניתן לקנות אותן – כאן במדריך.
על כותבת המאמר:
אירה בלכמן, קו פאונדרית, פרוטה – תכנון פיננסי אובייקטיבי
אנחנו בפרוטה נוכל לעשות סדר בכסף שלכם בשפה פשוטה, ולעזור לכם לבצע שינויים מבלי לנסות למכור ביטוחים מיותרים.